ואולי
וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְבָרִים מֵעוֹלָם,
אוּלַי
מֵעוֹלָם לֹא הִשְכַּמְתִּי עִם שַחַר לַגָן,
לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת-אַפָּי?
מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים
שֶל קָצִיר,
בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלֻמוֹת
לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִיר?
מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שוֹקְטָה
וּבְתֹם
שֶל כִּנֶרֶת שֶלִי... הוֹי, כִּנֶרֶת שֶלִי,
הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?
— רחל